ויקי בארגונים
מתוך Ildf
ויקי הינה אחת הדרכים לשיתוף ויצירת ידע בארגון.
במהלך המפגש האחרון שלנו דברנו על:
- מה זה אומר ללמוד באמצעות ויקי? כלומר מהי חווית הלמידה, מה מיוחד בה, ומה מורכב בה.
- איזה צורך ארגוני מקבל מענה בדרך של הקמת ויקי ארגוני? מה האתגר בהקמתו ומהם מפתחות ההצלחה להטמעה מוצלחת.
מוזמנים לעיין בערכים בהמשך הדף ו"להשתתף בידע" בו עסקנו במפגש.
למידה באמצעות ויקי
רעיון הויקי, ובעקבותיו תוכנות הויקי השונות, נועדו בראש ובראשונה לצורך ניהול ויצירת ידע באופן שיתופי. גם בארגונים המטרה הראשונה בד"כ של הקמת ויקי היא יצירת מאגר ידע ארגוני שיתפוס את הידע הנסתר ויתעד את הידע הגלוי.
יחד עם זאת, מנגנון ותרבות הויקי הם גם אמצעי ללמידה ארגונית ופרטנית וניתן לעשות בהם שימוש לצורך כך. פעמים רבות הלמידה מתרחשת תוך כדי יצירת הידע בויקי, ובעולם החינוך והאקדמיה ישנם לא מעט ניסיונות מוצלחים לשלב את הויקי במהלך הקורס האקדמי.
ללמידה באמצעות ויקי מאפיינים ייחודיים הנובעים מהתפיסה השיתופית הבסיסית המאפיינת את מאגרי הידע בויקי:
- הידע של הפרט ושל הארגון נוצר באמצעות תהליך הלמידה, ע"י איסוף הניסיון האישי והמשותף, תהליך התיעוד והכתיבה, והיצירה המשותפת בין הלומדים. הלמידה כאן היא למידה קונסטרוקטוביסטית, הנעשית באמצעות תהליך חקר, יצירה, עריכה והתבוננות, ובה הידע נוצר בתהליך אישי ושיתופי כאחד.
- הלמידה באמצעות ויקי יוצרת מעורבות גבוהה בלמידה. יצירת הידע מתוך המידע בויקי מעודדת ללמידה פעילה ואינטראקטיבית. השקיפות של הויקי (מנהל הקורס והלומדים יכולים לראות את תרומתו של כל אחד - לא ניתן להתחמק מהגשת שיעורי הבית...) משמשת כזרז להגברת המעורבות.
- השליטה – בידי הלומדים. אפשרות לעצב ולעצב מחדש את מסגרות הידע והלמידה. הלומדים יוצרים את הידע ויכולים להבנות אותו בהתאם לצורה בה הוא נוח ומובן להם. הם גם יכולים להגדיר ביחד את תהליך ההבנייה של הידע ולקבוע בהליך שיתופי-דמוקרטי את מסגרת הפעילות השיתופית.
- חשיפה למגוון דעות ונקודות מבט המחייבת העמקה ומתרגלת סובלנות ותרבות דיון. יצירת הידע השיתופית, והצורך בקיום רב שיח בתהליך יצירת הידע מאתגרת את הלומדים בכך שהיא חושפת אותם לדעות שונות, מחייבת לבחון אותן לעומק ולא לקבל כמובן מאליו את הידוע להם או את דברי המרצה/המומחה.
- שוויון הזדמנויות - הויקי מאפשר לכל אחד - מומחה או טירון - להביע דעה ולתרום תרומה משמעותית. בצורה כזו מתבטלים מעמדות הנובעים מהגדרות פורמליות (ותק, היררכיה וכו') וניתנת הזדמנות לכל אחד לחקור, לתרום ולהפוך למומחה בתחום.
יחד עם זאת, הלמידה באמצעות ויקי מערערת פרדיגמות קיימות לגבי מקורות הידע, תהליך הלמידה ומקומו של הלומד:
- מה עם זכויות יוצרים? תוצר הויקי הוא תוצר קהילתי, ולמרות שניתן לזהות מי תרם לתהליך ואף מה (אם כי נדרשת עבודת בלשות מסויימת), התוצר בסופו של דבר אינו יציר כפיו של אדם אחד אלא הוא משקף תרומה של חברים שונים.
- היחיד – מאבד שליטה על התוצר הסופי, ונדרש מראש לוותר לא רק על זכויות היוצרים אלא אף על האופן שבו ייראה התוצר ואולי אף על תחושת הערך שלו כתורם. (ראו את הערת המערכת המופיעה בתחתית כל דף ויקי).
- מעבר מהערכה (ציון) פרטנית להערכה משולבת קבוצתית ואישית. בתהליכי למידה פורמליים אנו משלבים אלמנט של הערכת הלומד - מבחן, עבודה, משוב וכו'. בלמידה שיתופית כמו בויקי ההערכה הופכת מורכבת. נדרש שילוב של הערכה קבוצתית ואישית המתייחסת הן לאיכות התוצר והן לתהליך הלמידה והתרומה,
- טשטוש היררכיית הידע – טירונים ומנוסים שווים בעיני ה wiki. האם הגיע עידן "מות מומחה התוכן?"
- איך יוצרים מבטיחים שיתופיות והתנהגות נאותה?
- איך מבטיחים את איכות התוצר?
כל האתגרים האלה הם חדשים ועדיין לא נבחנו מספיק במציאות הארגונית. עם הזמן והניסיון - בוודאי נדע טוב יותר כיצד לנצל את יתרונות הויקי ולהתמודד עם אתגרי הלמידה שהוא מציב.
מוזמנים לצפות במצגת 'למידה באמצעות ויקי' שהועברה במסגרת חלון הלמידה במפגש "שיתוף ויצירת ידע בארגון" ע"י שלומית פסח-גלבוע - יועצת ארגונית והדרכה, מנהלת מחלקה (לוטם, אוקטובר 2010).
דוגמאות להטמעת ויקי בארגון
במסגרת "משהו משלנו", במפגש שעסק בשיתוף ויצירת ידע בארגון, ראינו שתי דוגמאות לארגונים אשר הטמיעו ויקי ארגוני ככלי לשיתוף ויצירת ידע.
נציגות הארגון סיפרו על הצורך הארגוני שעלה ועל הדרך בה בחרו לתת לו מענה.
דוגמא 1 - פרויקט הטמעת מערכת ויקי באורנג'.
דוגמא 2 - פרויקט הטמעת מערכת ויקי במייקרון.
